כאב עלול לפגוע באיכות החיים שלנו ולהוביל לתחושה של סבל, יחד עם זאת לכאב תפקיד חשוב וחיוני לקיומנו. תחושת הכאב היא סוביקטיבית ומושפעת ממבנה המוח ומשתנה מאדם לאדם. למרות חשיבותו של הכאב הוא מורגש אחרת בקרב אנשים שונים. תחושת הכאב מושפעת ממוצא אתני, תרבות, אישיות ומגדר ואף ממבנה המוח.
למוח שפה משלו, המוח משוחח עמנו באמצעות הגוף, אך לא תמיד אנו מבינים מה הוא אומר. בהרצאה זו ננסה להבין מהו המסר שהמוח מעביר לנו באמצעות הכאב. הבנת שפתו של המוח יכולה לסייע לנו בהבנת הכאב והפחתתו ובשיפור איכות החיים.

אודות המרצה

בעלת תואר דוקטור במדעי הרפואה מהפקולטה לרפואה בטכניון, התמחות במדעי המוח ופרמקולוגיה. במסגרת הדוקטורט עסקה בפיתוח תרופה לאלצהיימר.
מרצה מצטיינת באקדמיה במדעי הרפואה, מדעי המוח ויחסי גוף נפש. מרצה, חוקרת וחברת סגל בכיר בחוג לסיעוד במכללת עמק יזרעאל, מרכזת את תחום מדעי היסוד ויועצת לענייני סטודנטים.
ד״ר יוגב מופיעה בתקשורת ומוזמנת להרצות בפני ארגונים גדולים ולקהל הרחב בנושא המוח ומה שמעבר לו.
מורה ומטפלת ברפואה שלמה המשלבת גוף נפש ומסייעת לאנשים לרתום את עוצמת המוח שלהם לריפוי ולחיים טובים ע״י הבנת שפתו של המוח.

מפתחת את קלפי רוח-מוח קלפים טיפוליים המשלבים ידע מעולמות הרוח והמוח.

על מספר עקרונות מתוך הרפואה הסינית אסתמך בהרצאתי על צ'יקונג כדרך עוקפת שכל, להבראה מכאבים.
הצ'יקונג הינו פן התנועה ברפואה הסינית. במקביל לדיקור, מגע וצמחי מרפא. מטפל באספקט האנרגטי, הפיזי והרגשי. שתי איכויות נעות בתוכנו וסביבנו ה-yin וה-yang. התנועה המתמדת בין ה-yin ל- yang יוצרת את הצ'י (אנרגיית החיים). בשיאו של האחד נולד האחר. המחשבה מוליכה את האנרגיה שמוליכה את הדם.
זרימה והזנה מונעים כאב, תקיעות מולידה כאב.

אודות המרצה

בת אור יסעור כהן עברה ועוברת גלגולים רבים בחייה
מילדה "בעייתית" למורה לחינוך מיוחד, מנהלת בחברה לשיבוץ והשמת עובדים מנהליים,
מורה ומטפלת בצ'י קונג רפואי (בוגרת וינגייט), מעמיקה בתחום הרפואה הסינית, היום עוסקת בעיקר בשיקום תנועתי לגיל השלישי רואה תוצאות נפלאות ונהנית מעיסוקי.

כנראה שלא בכדי הביטוי ׳כואב לי׳ חל על קשת רחבה מאוד של חוויות: גופניות, נפשיות, חברתיות ואחרות. אדם האומר כך מתכוון לגופו, לנשמתו, למצווקות או שברים לאומיים, אפילו קוסמיים. בתרבויות שונות חווית הכאב היא סבל שיש לסלקות, או לחילופין מקור ללמידה של חיים. כך ביוון הקלאסית, כך במחשבת אסיה. האם יש הבדל בין כאב לסבל? האם יכול להיות כאב שאין בו סבל? ומכייון שהוא נוכח בכל, איך חיים איתו, מעבדים אותו, לומדים ממנו, מכילים אותו? מה מקומה של התודעה בכל זה? אלה ואחרות יהיו השאלות בהרצאה, תוך התייחסות מיוחדת לבודהיזם - הלכה ומעשה.

אודות המרצה

פרופסור אמריטוס, לימודי מזרח אסיה, אוניברסיטת תל אביב. לומד, כותב, חוקר, מרצה ומלמד בנושאים של מחשבת אסיה - הלכה ומעשה.

מזה שנים רבות אני מסתובבת סביב עצמי במעגלים של הבנה, חוסר הבנה והבנה מחדשת לגבי תהליכי ריפוי והאופן שבו הדברים נעשים במערכת הבריאות. כבר בשנים הראשונות בבית הספר לרפואה חשתי שיש משהו לא נכון באופן קבלת המידע הנחשב Evidence based medicine ושאלתי את הרופאים: "אם חברת התרופות מימנה את המחקר ותמכה בפרסום המאמר, מדוע זו נחשבת בעיניכם הוכחה תקפה שתרופה מסוימת טובה עבור המטופל? הרי מדובר בעניין כלכלי ולא בריאותי"
לאחר שנים רבות של חיפוש הדרך במחקר בתחומי רפואה תעסוקתית וסביבתית הגעתי להתמחות בהרדמה ולעבודה במרפאת כאב. ושם ראיתי את המטופלים שלמערכת כבר אין מה להציע להם, לאחר כישלון הטיפולים הרפואיים שהם קיבלו. ושוב תהיתי האם הדרך המכניסטית, המבוססת "הוכחות" מדעיות מהסוג הרפואי המקובל, היא הנכונה? לצערי לא ראיתי מטופלים רבים שאכן נרפאו בגישה זו.
מה שחסר לי בפרדיגמה הרפואית זו הרוח. הרוח והרגש. חיבור לכוח פנימי ולהבנה מעמיקה יותר. וכמובן, ההתייחסות אל האדם השלם ומה שעבר עליו בחייו, שמתבטא עכשיו בגופו, דבר שאני מכנה: הביוגרפיה מתבטאת בביולוגיה. היום אני רואה אנשים שמצליחים לשנות את מצבם לטובה, ואפילו יוצאים מחוזקים.

אודות המרצה

ד"ר יעל אלמוג שטיין עבדה במרכז הרפואי הדסה בתפקידים שונים, שם גם התמחתה בהרדמה ועבדה בחדר
ניתוח ובמרפאת כאב. לאחרונה הפסיקה לעבוד כרופאה מרדימה בעקבות התפתחות אלרגיה לחומרים נשאפים במסכות פנים. עוסקת שנים רבות בחקר ההשפעות הבריאותיות של קרינה אלקטרומגנטית על גוף
האדם וקיימה בהדסה מרפאה מחקרית בתחום קרינה אלקטרומגנטית. בנוסף - חוקרת את תחום ה-Genocide וביו-אתיקה. סיימה לאחרונה תואר שני בבריאות הציבור.